בדיקת נקודות חן: מדריך מקיף לחשיבות, ביצוע ואבחון 

גולשים יקירים, אנו רוצים להדגיש בפניכם ולהפציר בכם לקחת לתשומת לבכם את הנושא המובא במאמר זה. שכן סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, ושכיחותו נמצאת במגמת עלייה מתמדת. חשיפה לקרינת השמש (קרינה אולטרה סגולה – UV), היסטוריה משפחתית של סרטן עור, עור בהיר, מספר רב של נקודות חן (במיוחד נקודות חן לא טיפוסיות או דיספלסטיות), ודיכוי מערכת החיסון הם גורמי סיכון ידועים לסוג סרטן זה. אך לכל האמור לעיל, החדשות הטובות הן שגילוי מוקדם של סרטן העור, ובפרט מלנומה, משפר באופן דרמטי את סיכויי, המניעה, הריפוי וההחלמה. וכאן נכנסת לתמונה חשיבותה הגדולה של בדיקת נקודות חן סדירה, הן עצמית והן מקצועית אצל רופא העור.

בדיקה זו מאפשרת לזהות שינויים מחשידים בנקודות חן קיימות או הופעה של נגעים חדשים בעלי מאפיינים חריגים. זיהוי מוקדם של נקודות חן חשודות כממאירות מוביל לאבחון מהיר ולטיפול יעיל, אשר במקרים רבים יכול למנוע את התפשטות המחלה ולהציל חיים רבים. מאמר זה נרחיב על תהליך בדיקת נקודות החן, השיטות המקצועיות המיושמות, המקומות בהם ניתן לבצעה, אנשי המקצוע המוסמכים לאבחן, ונסכם עבורכם את חשיבות המעקב והמודעות על כך.

כיצד מתבצעת בדיקת נקודות חן?

בישראל קיימת בדיקת נקודות חן מקצועית, המבוצעת על ידי רופא/ת עור מומחה/ית, מדובר בבדיקה מקיפה ויסודית שמטרתה לסרוק את כל שטח העור, לזהות נקודות חן חשודות ולהעריך את רמת הסיכון שלהן. בדיקה זו משלבת מספר שלבים וטכניקות שהם:

1. אנמנזה ותשאול רפואי:

בשלב הראשוני, הרופא יאסוף מידע רפואי רלוונטי מהמטופל. אשר כולל שאלות על היסטוריה אישית ומשפחתית של סרטן עור, הרגלי חשיפה לשמש (כולל שימוש במיטות שיזוף), שימוש באמצעי הגנה, סוג העור, היסטוריה של כוויות שמש (במיוחד בילדות), שינויים שזוהו על ידי המטופל בנקודות חן קיימות או הופעת נקודות חן חדשות, ותשאול מצב בריאותי כללי (כגון מצבים המדכאים את מערכת החיסון).

     2. בדיקה קלינית ויזואלית:

הרופא יבצע סריקה שיטתית ומלאה של כל שטח העור של המטופל, מכף רגל ועד ראש. הדגש הוא על בדיקה של כל אזורי הגוף, כולל אזורים שאינם חשופים לשמש באופן ישיר ואזורים אשר לא גלויים לעין במבט חטוף           אך עדיין עלולים לפתח נקודות חן, אזורים אלו כוללים:

• קרקפת / ראש (בין השערות).
• אוזניים (מאחורי האוזן, בתנוך וכדומה).
• פנים, צוואר וחזה.
• גב ובטן.
• גפיים עליונות ותחתונות (כולל בתי שחי ומפשעות).
• כפות ידיים ורגליים (כולל בין האצבעות).
• מתחת לציפורניים.
• אזור איברי המין והישבן.

במהלך בדיקה זו, רופא העור מחפש אחר נגעים חשודים תוך שימוש בכללים מנחים, שהידוע בהם הוא כלל ה-ABCDE (אסימטריה, גבול, צבע, קוטר והתפתחות) בנוסף, הרופא עשוי להשתמש ב"סימן הברווזון המכוער" (סימן המתייחס לנגע שנראה שונה באופן מובהק משאר נקודות החן של המטופל/ת).

3. דרמוסקופיה (Dermoscopy):

כאן מדובר בשלב המרכזי והקריטי בבדיקה מקצועית אצל רופא עור. הרופא משתמש במכשיר אופטי הנקרא דרמטוסקופ (Dermatoscope), שהוא בפועל מיקרוסקופ המגדיל את הנגע פי 10 עד פי 20 ומאפשר לראות מבנים תת-עוריים שאינם נראים לעין בלתי מזוינת. הדרמטוסקופ משתמש באור מקוטב (polarized light) או בהחלת נוזל (כמו שמן או ג'ל) כדי להפחית את החזר האור מפני השטח של העור (Stratum corneum), ובכך הוא מאפשר הצצה לשכבות העמוקות יותר של האפידרמיס והדרמיס העליון.

בשלב זה, הרופא יכול להעריך פרמטרים מורפולוגיים ספציפיים של הנגע, כגון:

• רשת פיגמנטרית (Pigment Network) – דפוס הרשת, עובי הקווים, אחידות הצבע ושבירות פתאומיות של הפיגמנט.
• גבולות ונקודות – גודלן, צורתן, צבען ופיזורן.
• פסי פיגמנט (Streaks/Pseudopods) – נוכחות פסים אלו, צורתם ומאפייני המבנה שלהם.
• אזורים חסרי מבנה (Structureless Areas) – אזורים ברקמות העור ללא דפוס ברור ואת צבעם (כחול-אפרפר, לבן, ורוד).
• כלי דם (Vascular Patterns) – צורתם (נקודתיים, פסיקיים, מסועפים, ליניאריים) והמבנה שלהם.
• רגרסיה (Regression Structures) – אזורים אשר הינם דמויי צלקת, פיגמנטציה מנוקדת (peppering).

הערכה משולבת של מאפיינים אלו מאפשרת לרופא העור להבדיל בדיוק רב יותר בין נגעים שפירים (כמו נקודות חן רגילות, סבוריאיק קרטוזיס, המנגיומות וכדומה) לבין נגעים חשודים לממאירות (מלנומה, קרצינומת תאי בסיס – BCC, קרצינומת תאי קשקש – SCC).

4. מיפוי נקודות חן ממוחשב וצילום כל-גופי (Digital Dermoscopy Mapping and Total Body Photography):

בדיקה זו מתבצעת עבור מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה (למשל, בעלי מספר רב מאוד של נקודות חן, בעלי נקודות חן חשודות כבר בבדיקה הויזואלית, היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה ועוד) אופן הבדיקה בשלבים אלו הינם:

• צילום כל-גופי – צילום סטנדרטי ושיטתי של כל שטח העור, המשמש כבסיס להשוואה עתידית ומאפשר זיהוי קל יותר של נקודות חן חדשות או שינויים בנקודות חן קיימות.
• מיפוי נקודות חן ממוחשב – מערכת המשלבת צילום דיגיטלי של כל נקודת חן חשודה בנפרד באמצעות דרמטוסקופ המחובר למצלמה ותוכנה ייעודית. התמונות הדרמוסקופיות נשמרות במאגר נתונים ומאפשרות השוואה מדויקת לאורך זמן. המערכת יכולה לסייע בזיהוי שינויים מינימליים שעשויים להעיד על התפתחות ממאירות בשלבים מוקדמים מאוד. לפיכך, לאנשים בעלי רמת סיכון גבוהה מומלץ מאוד לבצע בדיקות אלו.

5. ביופסיה (Biopsy):

בדיקה זו מתבצעת באם במהלך הבדיקה הקלינית והדרמוסקופית הרופא מזהה נגע או נקודת חן חשודים, השלב הבא הוא נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) לשליחה לבדיקה פתולוגית במעבדה. חשוב לדעת!! הביופסיה היא הדרך היחידה לאשר או לשלול אבחנה של סרטן עור. קיימות מספר טכניקות ביופסיה, והבחירה תלויה בגודל נקודת החן, מיקומה ורמת החשד:

• ביופסיית גילוח (Shave Biopsy) – בשיטה זו מבצעים הסרת השכבות העליונות של הנגע באמצעות להב אשר מתאימה לנגעים שטוחים או בולטים שאינם חשודים למלנומה עמוקה.
• ביופסיית ניקוב (Punch Biopsy) – בשיטה זו מבצעים הסרת חתיכת עור קטנה (בקוטר 2-6 מ"מ) הכוללת את כל שכבות העור באמצעות מכשיר עגול חד ("פאנץ").
• ביופסיה כריתתית (Excisional Biopsy) – בשיטה זו מבצעים הסרה מלאה של נקודת החן החשודה יחד עם שוליים קטנים של עור בריא מסביב. זוהי השיטה המועדפת כאשר יש חשד גבוה למלנומה, זאת כיוון שהיא מאפשרת גם אבחון וגם טיפול ראשוני, ומספקת מידע חשוב על עומק החדירה של הגידול (מדד ברסלאו – Breslow thickness), שהוא גורם אבחנתי קריטי בסרטן העור.

גולשים יקרים, קחו לתשומת לבכם בבקשה. השילוב של בדיקה קלינית מדוקדקת, ביצוע בדיקה מדוקדקת בדרמטוסקופ, ובמידת הצורך, שימוש בטכנולוגיות מעקב מתקדמות וביופסיה, כל אלה מאפשרות אבחון מדויק ומוקדם של סרטן העור. גילוי מוקדם יכול להציל חיים!! למידע מקיף על אופן ביצוע בדיקת נקודות חן, כולל הכנה לבדיקה ומשך זמן ההליך, ניתן לעיין במדריך של שירותי בריאות כללית.

היכן ניתן לבצע את הבדיקה?

בישראל אשר לשמחתנו מערכת הבריאות מתקדמת, ניתן לבצע בדיקת נקודות חן מקצועית במספר מסגרות:

• מרפאות הקופות חולים – כל ארבע קופות החולים הגדולות (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) מציעות שירותי רפואת עור, הכוללים בדיקת נקודות חן. אין אף צורך בהפניה עבור קביעת תור לרופא עור מומחה. בחלק מהקופות אף קיימות מרפאות ייעודיות למעקב נקודות חן או מרכזים לבריאות העור המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות כמו מיפוי ממוחשב.
• מרפאות בבתי חולים – מחלקות ומרפאות עור בבתי חולים ציבוריים ופרטיים מציעות אף הן שירותי בדיקה ואבחון של נקודות חן. אך כאן, ייתכן ותידרשו לנפק טופס 17 (התחייבות) מקופת החולים בה אתם חברים.
• מרפאות פרטיות של רופאי עור – קיימות קליניקות פרטיות רבות של רופאי עור מומחים. היתרון בקליניקות אלו הינה זמינות גבוהה יותר של תורים ואפשרות לבחור רופא ספציפי אשר קיבלתם עליו המלצה. הבדיקה בקליניקה פרטית כמובן כרוכה בתשלום, אך לעיתים תוכלו לקבל החזר חלקי מביטוחים משלימים או פרטיים (באם יש לכם).
• מרכזים רפואיים ורשתות פרטיות – קיימים מרכזים רפואיים פרטיים גדולים (כמו אסותא, הרצליה מדיקל סנטר וכדומה) ורשתות מרפאות המציעים שירותי רפואת עור מתקדמים, כולל מיפוי ואבחון נקודות חן.
• מבצעי בדיקות וקמפיינים ציבוריים – לעיתים, בעיקר לקראת הקיץ, האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף עם קופות החולים וארגונים נוספים, מקיימת ימי מודעות ובדיקות חינם או מוזלות לקהל הרחב.

לנוחויותכם, האגודה למלחמה בסרטן מרכזת רשימת מרפאות מיבוריות לבדיקת שומות ומיפוי נקודות חן, כולל המלצות למעקב תקופתי.

מי מאבחן נקודות חן?

תהליך האבחון של נקודות חן ונגעי עור אחרים מערב לרוב מספר אנשי מקצוע מתחום הרפואה, כאשר לכל אחד תפקיד מוגדר:

• רופא עור מומחה (Dermatologist) – זהו איש המקצוע המרכזי והמוסמך ביותר לאבחון קליני ודרמוסקופי של נגעי עור. רופאי עור עוברים התמחות ארוכה ומקיפה במחלות עור, כולל אונקולוגיה של העור (Dermato-oncology) ודרמוסקופיה. הם אמונים על ביצוע הבדיקה היסודית, זיהוי נגעים חשודים, החלטה על הצורך בביופסיה, ובמקרים רבים גם ביצוע הביופסיה או הכריתה של הנגע. הם גם אחראים על קביעת תוכנית המעקב המתאימה למטופל בהתאם לגורמי הסיכון והממצאים. לתשומת לבכם!! רופאי עור הם היחידים היכולים לקבוע באם נקודת חן חשודה או שפירה.
• רופא משפחה – רופאי משפחה מהווים את קו ההגנה הראשון. רופאי משפחה יכולים לבצע בדיקת עור ראשונית במסגרת בדיקה שגרתית, לזהות נגעים חריגים או שינויים שהמטופל מדווח עליהם, ולהפנות את המטופל לרופא עור להמשך בירור ואבחון מדויק. תפקידם חשוב גם בהעלאת מודעות לחשיבות ההגנה מהשמש ובדיקות עצמיות.
• כירורג פלסטי (Plastic Surgeon) – במקרים של נגעים חשודים או כאלו המאובחנים כממאירים, במיוחד אם הם ממוקמים באזורים רגישים מבחינה אסתטית (כמו הפנים) או דורשים שחזור מורכב לאחר הכריתה, כירורגים פלסטיים עשויים להיות מעורבים בתהליך הכריתה והשחזור. לעיתים, רופאים אלו מבצעים גם את הבדיקה הראשונית.
• פתולוג (Pathologist): הפתולוג הוא הרופא המבצע את האבחון הדיפיניטיבי. דגימת הביופסיה שנלקחה מהנגע החשוד נשלחת למכון הפתולוגי, שם הפתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ. הוא קובע האם הנגע שפיר או ממאיר, ואם ממאיר – את סוג הסרטן (מלנומה, BCC, SCC וכו'), את עומק החדירה (במלנומה), את מצב שולי הכריתה ופרמטרים נוספים החשובים לקביעת האבחון והמשך הטיפול. הדו"ח הפתולוגי הוא הבסיס להחלטות הטיפוליות הבאות. ומכאן חשיבותו.

לכן לפי כל האמור לעיל, שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע אלו מבטיח אבחון מדויק וטיפול מיטבי במקרה של גילוי וטיפול בסרטן עור. באתר MedlinePlus של המכון הלאומי לבריאות בארה״ב ניתן לקרוא על חשיבות הסקירה לגילוי מוקדם של סרטן העור.

סיכום

בדיקת נקודות חן היא כלי חיוני וחשוב מאוד במאבק וגילוי מוקדם של סרטן העור, ובפרט מלנומה. מודעות לחשיבות הבדיקה, הן העצמית והן המקצועית, היא המפתח לגילוי מוקדם, המהווה את הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הסיכוי לגלות בזמן סרטן זה.

הבדיקה המקצועית, המבוצעת על ידי רופא עור מומחה, כוללת סקירה קלינית יסודית של כל שטח העור ושימוש בדרמטוסקופיה להערכה מדויקת של מבנה נקודות החן. במקרים מסוימים, נעשה שימוש גם בטכנולוגיות מיפוי ממוחשב למעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה. זיהוי נקודת חן חשודה תמיד יוביל לביופסיה ולאבחון פתולוגי מדויק. למידע נוסף באנגלית על בדיקות סקר והמלצות בינלאומיות, אפשר לבקר בדף Skin Cancer Screening של ה־CDC האמריקאי.

לצד הבדיקות המקצועיות, חשוב לנו להמליץ לכם על אימוץ הרגלי הגנה יעילים מפני השמש (שימוש בקרם הגנה, לבוש ראוי והימנעות מחשיפה בשעות השיא), לבצע בדיקה עצמית של העור אחת לחודש לאיתור שינויים, ולהיות ערניים לכל נגע חדש או שינוי בנגע קיים. אל תהססו ואל תתעצלו לפנות לרופא בכל מקרה של חשד או דאגה – גילוי מוקדם מציל חיים!! עוד על הסרת נקודות חן במדריך המלא שהכנו עבורכם.